אמנות בצל קורונה





מה עשית לנו קורונה?

שיגעת לנו ת׳מוח!

אבל גם צימצמת את טווח בילבולי המוח והשארת לנו זמן רחב מאוד למחשבה וטווח מצומצם ומדוייק יותר לעבודה.

מה שהוביל…. למיצוי איכותי של הזמן.

מה אני רוצה לעשות בשעתיים פנויות שיש לי בממוצע ביום?

בשבילי זה לא שאלה בכלל...

ליצור.


היצירה מחייה את נפשי

ובתקופה שבה יש תחושה של סוף באוויר,

היצירה נותנת תחושה של תחייה מחודשת,

של התחלה

של שמחה ואהבת רגע ההווה הנעלה.


גם היצירה עצמה שינתה את פניה עבורי

מימד ה״fun״ וההנאה מאקט היצירה הפך להיות בראש סדר העדיפויות

כי אין באמת הגיון בריא למה אני עושה מה שאני עושה,

אלא אם כן אני מתיחסת לזה שהאקט הזה מוסיף לי בריאות ושמחה.

אני מאמינה שזה עובר החוצה אל הבד או העץ או כל חומר אחר עליו אני מוציאה את הרגש החזק הזה.


אני לא חושבת שזה משהו שהיה לי פעם במערכת היחסים הסבוכה הזו עם היצירה…

״כיף״ ״פאן״? לא בבית סיפרי.

יצירה היתה דבר נעלה, קדוש כמעט, האמור להעלות את התודעה לגובה רם ונישא בתעלות הסבוכות של נימי הנפש.

פאן זה לחלשים או הדוניסטים או ניהליסטים או לביג ליבובסקים שיכורים….


אז זהו

שכבר לא

הקורנה לימדה אותי משהו חזק

דבר ראשון, יש זמן,

בואי ננשום רגע.

א ף א ח ד לא רודף אחרינו

דבר שני, אין שום סיבה שלא יהיה כאן כיף בעולם היפה הזה

ואני הולכת לרדות ממנו את כל הדבש שהוא מציע לי!


וככה אני ניגשת אל הבד עם הצבעים

כמו יונק דבש.

קודם כל נושמת רגע, חושבת , והנה עולה מחשבה או רעיון או אימג׳ בראש

ואז, מוזיקה בפול ווליום באוזניות (זה מכניס אותי למוד הנכון)

והנה צבעים עפים

זה ככ משחרר

זה ככ כיף...


ספרו לי על ציור שציירתם לאחרונה או שתפו בתמונה בתגובה:)

באהבה

מור


45 views1 comment
 

©2020 by mor. Proudly created with Wix.com